הפלה ביתית

ל"ג בעומר. אני בשבוע 9. חוזרת הביתה מחברים, ומגלה דימום קל.

כעבור יומיים העובר בוחר ללכת, ואני עוברת את אחת החוויות המעצימות של חיי: הפלה ביתית.

בחלוף שנתיים, ל"ג בעומר שוב מגיע, פתאום אני נזכרת באירוע. חושבת לעצמי "עברה שנה מאז".

לוקח לי זמן להבין שעברו שנתיים. הזמן רץ. כבר מזמן רציתי לכתוב קובץ שמסכם את כל מה שלמדתי בשנתיים האלו. כל פעם אני מקלידה מחדש או מסבירה שוב ושוב לנשים שפונות אלי טלפונית.

ל"ג בעומר מזכיר לי שעוד לא כתבתי את הקובץ.

ויש כתבה בעיתון על לידות שקטות. ופתאום גם ב YNET מתפרסמת כתבה. ועוד כתבה בעיתון, ועוד תגלית על לידה שקטה של חברה. ועוד טלפון אחד ששבר את קש הגמל.

אז ייקום יקר: הבנתי את הרמז. ישבתי והכנתי את הקובץ.

בברכת הריונות בריאים, עגולים ושלמים לכולנו!

המדריך להפלה ביתית

לפני שאני מתחילה, חשוב להדגיש שאני לא רופאה, לא תחליף לרופאה, ואפילו לא מיילדת.

בעוונותי אני אפילו לא דולה. אני סתם בעלת ניסיון, וחקרתי את הנושא. למדתי גם תוך כדי סיוע לנשים אחרות.

(יש לי נסיון אישי של הפלה אחת יזומה, שהסתבכה ועוד שתי הפלות ביתיות, שקרו באופן טבעי. עד היום ליוותי כ 20 אולי 30 נשים בתהליך שכזה).

ועוד תנאי אחד (ומי שלא יכולה לעמוד בו, שתפסיק לקרוא כאן ועכשיו, כי אני לא מוכנה לקחת אחריות) – חובה חובה חובה לעבור בדיקת אולטרסאונד תוך 24 שעות מרגע שהתרחשה ההפלה, לוודא שהכל יצא החוצה!!!

ועכשיו מתחילים:

אז נתחיל במשהו אופטימי – שיעור הנשים שהתקשרו אלי בבכי לספר לי שהעובר לא מתפתח לפי אולטרסאונד, ואחרי שבועיים התקשרו להגיד לי שבעצם גילו שהכל בסדר, עומד על כ 50%. אז אם את אמרו לך על בסיס אולטרסאונד שהעובר לא מתפתח, קודם כל תרגעי. אחר כך תחכי קצת, תוודאי עליה של הורמונים בדם (מספר בדיקות בהפרש של כמה ימים). ואם בכל זאת מדובר בהפלה? אז אפשר להמשיך לקרוא.

למה הפלה ביתית?

לפני שבכלל בוחרים באופציה הזאת, חשוב לדעת: יש סיכונים בהפלה ביתית, ויש סיכונים בהפלה/גרידה/שאיבה בחדר ניתוח. מי שמתלבטת כדאי שתכיר את הסיכונים כאן וכאן, ואני פה לנסות לעזור בבחירה.

אז למה בבית? כי זה אינטימי יותר. זה טבעי, וזה בלי התערבות. בעיני, תמיד עדיפה האופציה הטבעית על ההתערבותית, ומי שלא חושבת כך, אולי באמת לא מתאים לה לעבור את זה בבית. הסיכון שבניתוח הוא דלקת ברחם. זה גם הסיכון של הפלה ביתית.

ולהלן הנחיות איך לעבור את ההפלה הביתית תוך הקטנת הסיכון.(כמובן, שבחדר ניתוח יש גם הסיכון של הרדמה, וזה מבוצע בהרדמה כללית).

הפלה ביתית – מתי זה קורה?

אני מדברת רק על הפלה שהתרחשה באופן ספונטני. כלומר, לא הרג יזום של עובר חי, אלא עובר שהפסיק להתפתח. אבל גם מי שעברה הפלה יזומה יכולה ללמוד מהקובץ הזה כמה דברים, כי הרבה פעמים נשארים ברחם קרישי דם, והיציאה שלהם דומה להפלה ביתית.

הטיפים יכולים להתאים גם בהפלה יזומה. מדובר על הפלה בשבועות מוקדמים. מה שבבית חולים יגרור שאיבה או גרידה, לא לידה מוקדמת.רוב המקרים הם עד שבוע 12, למרות שכבר ליוויתי נשים בשבוע 14-15.

מרגע שהעובר מפסיק להתפתח, יכולים לעבור 4 שבועות עד שההפלה תתרחש. רופאים אומרים שאפשר לחכות 3 שבועות. מיילדות בית טוענות שאפשר גם 6. אם לא מתרחש טבעי תוך התקופה שנקבתי בה (כל אחת תבחר 3, 4 או 6) אז אין ברירה ונכנסים לחדר ניתוח.

שמעתי (לא מכירה אישית) על מישהי שלקח לה 5 חודשים עד שהתרחשה ההפלה. אני לא הייתי ממליצה לחכות כל כך הרבה, אבל מכבדת את הבחירה שלה. לבחירה עשויות להיות השלכות עתידיות, פיזיות. וזה עוד לפני שנכנסנו לנושא של "אני מחזיקה בגוף שלי עובר/שק הריון מת כבר 5 חודשים".

כלומר, גם השלכות רגשיות הן שיקול.תזכרו להודות על כך שאנחנו בתקופה בה אפשר להכנס לחדר ניתוח. זה לא בהכרח משהו רע. עדיף חדר ניתוח מאשר לחוות סיבוך שיגרור עקרות בעתיד, נכון? אז בואו ונודה על כך שאנחנו בתקופה בה יש חדרי ניתוח, נקיים מסודרים, שברוב המקרים (רוב גדול מאד) אין בהם סיבוכים (לפחות בהפלות). בקיצור, חדר ניתוח זאת האפשרות השניה שלנו (PLAN B), והיא לא רעה.

בואו ונזכור שרוב הנשים עוברות את זה בחדר ניתוח… בכלל, יש הרבה נשים שכאשר הן שומעות את העובדה שצריך לפעמים לחכות 3 שבועות עד שזה קורה, אומרות שהנטל הריגשי כבד עליהן, והן מעדיפות לגמור עם זה כמה שיותר מהר. מקובל עלי לגמרי. הציפיה הזאת, היא מורטת עצבים, היא קשה מנשוא, ורוב הנשים שאני מכירה שחוו את זה, גם רוצות כמה שיותר מהר להכנס להריון, ולא לחכות "סתם".

אני מתחברת לגמרי לתחושות האלה, ולחלוטין לא שופטת אישה שבוחרת חדר ניתוח בגלל ההמתנה. להיפך, קשה לשכנע נשים ש"כדאי לחכות" רק כדי לעבור את זה טבעי. בעיני, רוב הנשים יעדיפו לא לחכות.

אז מה לעשות עד ההפלה? פה אין לי טיפים של תמציות צמחים או תרופת קסם. מחכים.

אבל אפשר לנצל את ההמתנה הזאת לתהליך פרידה. נפרדים רגשית, משוחחים עם העובר (למרות שנשמתו הלכה, מישהו, איפהשהו שומע ומקשיב).

יש הטוענים כי ההפלה מתרחשת קודם כאשר האישה מוכנה לכך רגשית. לא יודעת אם זה נכון, אבל בטח שווה לנסות.

וכשזה מתחיל?

כשמתחיל דימום, חייבים להיות בהיכון לנסיעת חירום לבית חולים. מתי? אם הדימום חזק מדי. איך יודעים שזה חזק מדי? תחבושת גדולה מתמלאת לגמרי תוך דקות. או אם את מרגישה שזה יותר מדי…

חייבים להיות קשובות לגוף, כל הזמן. דימום חזק מדי מחייב נסיעה לבית חולים.

יכולים להיות צירים. יכול לקרות גם בלי צירים, רק דימום. שניהם זה תקין.

במקרה אחד שלי, ישבתי עם חברות בבית קפה וזה קרה תוך כדי. דימום כמו וסת חזקה. במקרה אחר, היו לי ממש צירים, כולל צירי לחץ.

כאמור, חובה להבדק בגמר ההפלה, תוך 24 שעות, על ידי רופא (ומכשיר אולטרסאונד).

אוי ואבוי לנו אם נשאר משהו בפנים. אם נשאר, אז נכנסים ל"ניקוי". זה לא נורא. זה אמנם חדר ניתוח, שזה מה שניסינו להמנע ממנו, אבל לפחות אפשר להתנחם בכך שעשינו הכל כדי להמנע מניתוח. אם לא נדאג לניקוי, אז מתסכנים בדלקת של הרחם. לא כדאי לעבור ניקוי עם רחם מודלק. זה כבר ממש מסוכן!

במהלך ההפלה, נסי להיות במצב של שכיבה. למה? כי את מאבדת דם, ויש סיכוי של איבוד הכרה, במיוחד בעמידה (לדם קשה לעלות לראש, בשכיבה הזרימה טובה יותר).

אם יש איבוד הכרה – מיד להתפנות לבית חולים.

אם את מרגישה סחרחורות (גם בשכיבה) – פינוי לבית חולים.

גם אם את מרגישה חלשה מדי, תתפני.

אל תשחקי עם זה.

בכל מקרה, עדיף לשכב, כי אם תאבדי הכרה ותפלי, לפחות תחסכי מכה מיותרת בראש.

אם את צריכה לשירותים (מה שסביר להניח שיקרה, כדי להתרוקן מהדם), נסי לזחול על ארבע ולא ללכת, שוב, כדי לחסוך מכה מיותרת בראש. חשוב לאורך כל התהליך להיות קשובות לגמרי למה שקורה לנו. לשים לב שלא מאבדים יותר מדי דם. כאמור, מבחן התחבושת. אם תחבושת גדולה מתמלאת כל כמה דקות, זה דימום חזק מדי. ומי שיושבת על אסלה ולא משתמשת בתחבושות? אפשר לנסות דלי, זה נותן אומדן של כמות הדם. ואפשר לנסות לאמוד את זה ביחס לוסת. כמובן שהדימום הוא חזק יותר מוסת (ברוב המקרים), אבל תנסי להרגיש מה זה "מוגבר". אין ממש דרך למדוד את זה.

דלקת ברחם – הסיבוך המפחיד ביותר. איך מזהים דלקת?

דלקת ברחם מתבטאת בכאבים חזקים (מאד) של הרחם, ועליה של חום הגוף.כל כאב בטן (תחתונה) אחרי שההפלה נגמרה הוא בבחינת חשד. כמו כן, עלית חום הגוף היא חשד.

אני נסעתי למיון נשים אחרי ההפלה, בגלל שהיה לי חום מעל 39. מה שהסתבר ככנראה סתם שפעת, אבל העדפתי לא לקחת סיכון. חשוב שתהיה לך עזרה לידך. בעלך/חברה/אמא.

מישהו שיכול להסיע אותך לבית חולים. זה מישהו שצריך להיות זמין 24 שעות ביממה, מרגע שמתחילים לחכות להפלה ועד שהיא נגמרה. אם יש לך עוד ילדים, תדאגי שיהיה לך גיבוי של שמרטפית זמינה כל הזמן. כמו לידה. אי אפשר לדעת איפה ומתי זה יקרה.

בכל זאת, נקודות אור:הצלחת להכנס להריון. זה כשלעצמו נהדר ולא ברור מאליו.

אז למה הוא הלך? לא יודעת. הלוואי והיו לי התשובות. יש הרבה אמונות על למה עוברים הולכים. אולי זה בגלל שהנשמה סיימה לעשות את התיקון שלה, אולי העובר היה יוצא פגוע וזו דרכו של בורא עולם (או הטבע, כל אחת ואמונתה) לעזור לי.

אני אישית מתחברת תמיד לצד החיובי. אני אומרת לעצמי שאלמלא זה היה קורה, היה מתרחש אסון גדול יותר (הפלה בחודש תשיעי למשל, או תינוק פגוע קשה).

אני מאמינה למשל שההפלות שלי קרו כדי שאוכל לעזור לנשים אחרות.

אחרי הפלה, מגיע בדרך כלל הריון תקין. חשוב מאד שתדעי את זה ותאמיני בזה.

בכל מקרה, אפשר להתקשר אלי לתמיכה טלפונית,

ולהשאיר הודעה אם אני לא עונה 054-4223384

באהבה, לימור